את הולכת/יערה המל, אידיאה

טיפות גדולות הודפות אותך אחור
מכות בך
את ממשיכה ללכת
עינייך סוערות זוהרות
ושעריך כבד כמו ענן אפור
הרוח מגיעה חזקה מתמיד
קרה ואדישה
משחקת בהכול
כאילו שייך לה
ענייך קפואות וצוננות
וגבותייך מתכווצות
צעדיך כבדים
את מאטה
את עינייך כבר אי אפשר לראות
גבך שפוף וידייך רפויות עייפות

וילון מוסט בפינה של הרחוב חושף אח ויד מושטת לאש הלוהטת
ענייך מוארות חולמות
ושפתיך שקטות
את מתרוממת
ראשך מוביל אותך מעלה מעלה
את הולכת
טיפות גדולות מכות בך
עוד ועוד
והרוח האדישה משחקת בך בקרות
דוחפת אותך אחור
את הולכת
ענייך נוצצות מסתכלות קדימה
ושעריך כגלימת מלכה מתנופף מאחוריך
את הולכת
הולכת